מה לספורטאים ולפסיכולוגיה? פירמידת הצרכים :

תיאורית הצרכים על- פי הפסיכולוג מסלאו עוסקת במניעים של האדם. לתיאוריה זו השלכות על תחומים רבים ובניהם על נושאים מרכזיים בחיינו- האוכל והספורט!
 
התיאוריה מבוססת על עקרון שצרכים מסוימים מקדימים צרכים אחרים.
הירארכית הצרכים מאורגנת על-פי סדר חשיבות. הרמה הבסיסית הינה צרכים פיזיולוגיים והעליונה ביותר הינה מימוש עצמי. לא ניתן לעבור לרמה עליונה של צורך בלי סיפוק צרכים ברמה התחתונה יותר.

הצרכים הפיזיולוגיים- ביולוגיים המאפשרים את קיומינו תופסים את החשיבות העליונה. צרכים אלו מורכבים בעיקר מהצורך לנשום, לשתות ולאכול, לסלק פסולת והפרשות, לישון, לווסת טמפ’ גוף ולשמור על היגיינה (התמודדות עם התקפות מיקרוביות). גם בתוך קטגוריה זו יש סדר חשיבות לדוגמא, אם אדם רעב וצמא הוא יטפל קודם בצמא שלו. אדם יכול לשרוד שבועות ללא מזון, אבל ללא מים הוא ישרוד ימים ספורים בלבד.

דוגמא נוספת שעולה לי בראש היא למרות הרגשת רעב אין האדם יכול לאכול אם באותו הרגע הוא צריך להתפנות.
אם נבחן תיאוריה זו לגבי ספורטאים הרי שהיא מתאימה, אילו הספורטאי יצרך גלוקוז לצורך אספקת אנרגיה בזמן מאמץ אך אין הוא ישתה- אין הוא יעמוד במאמץ. ויסות טמפ’ הגוף על ידי שתייה הינו קריטי יותר מאספקת ה”דלק”. כמו כן ביגוד מתאים לשמירת טמפ’ גוף במאמץ בסביבה קרה הינה קריטית על-פני צריכת אנרגיה (כדוגמת גלישת סקי או גלישת גלים במים קרים). צריכת חמצן נאותה בביצוע מאמץ בגבהים תהווה גורם מגביל עוד לפני אספקת אנרגיה.
רמה שנייה בפירמידה היא של צורכי בטחון. האדם זקוק לתחושת בטחון והגנה מפני סכנות. חלק מהצרכים הללו מסופקים על-ידי חברה מתוקנת כגון ביטחון משפחתי, בריאותי, תעסוקתי ופיזי (אלימות). צורך זה רלוונטי ביותר כשמדובר במדינה כמו שלנו- רווית אירועים ביטחוניים. חודשי יוני- אוגוסט נחשבים לעונת גלישת הרוח בכינרת. כל יום בחודשים אלו מתחילה רוח משעות הצהריים ועד הערב. אנחנו הגולשים תלויים במצבי הרוח, זהו ספורט שאתה מבצע אותו כתלות אבסולוטית ברוח- מתי שיש- אתה במים!

במלחמת לבנון השנייה נמנעה מאיתנו הגולשים גלישה זו בגלל שהיו מטחי ירי לעבר הסביבה. אפשר לומר כי גם ריצה בטבע הפכה לחלק מדיון בטחוני עבור אלו שגרים בישובי עוטפי עזה וזכו עד לא מכבר למטחי טילים שמנעו מהם לצאת לריצה. רמה זו של צרכים אינה פוסחת גם על רוכבי הכביש שצריכים לתכנן את אימוניהם במקומות וזמנים על-פי תנועת הרכבים בכביש. וכך קורה שמדינה שצריכה לעודד את אזרחיה לשמירה על בריאות אינה מספקת צורך בטחוני בסיסי על-מנת לקיים זאת.

עוד ברמה זו של צרכים אנו יכולים לראות את הקשר של התעסוקה  לספורט ולמזון. אנשים שעסוקים בקיום יום- יומי אינם פנויים לשמור על אורח חיים בריא. במעמדות סוציו- אקונומיים גבוהים יש יותר משאבים, מודעות, משאבים וזמן פנוי לעיסוק בספורט ולאכילה נכונה בהשוואה למעמד הנמוך.
ברמה השלישית נמצאים צורכי השתייכות וצרכים חברתיים: הצורך להיות מאוהב, מקובל וחלק מקבוצה. אימוני ספורט כחלק מקבוצה יכולים לענות על צורך ההשתייכות. חסרים בשלב זה יכולים להביא לבדידות, חרדה חברתית ודיכאון.
ברמה הרביעית יש צורך בכיבוד והערכה על- יד עצמי ועל-ידי אחרים. חסרים בשלב זה יכולים להוביל לערך עצמי ירוד ולתסביכי נחיתות.

לרוב, ילדים ספורטאים נהנים יותר ממקובלות חברתית בגיל הצעיר בהשוואה לבני גילם שאינם ספורטאים. ילדים אלו לרוב בעלי בטחון עצמי ודימוי עצמי גבוהים יותר ומכאן יש לעודדם לעסוק בספורט. גם בקרב אלו שהחלו לעסוק בספורט בגיל מבוגר יחסית, האימון עצמו ועוד בקבוצת ספורט נותן עוד קבוצת השתייכות חברתית שתורמת לדימוי ולביטחון עצמי גבוהים.
הצורך במימוש עצמי הינו הרמה החמישית בפירמידה וכאן בא לידי ביטוי הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש הפוטנציאל האישי הטמון בו. לרמה זו מגיעים בודדים ואלו הם הספורטאים המקצוענים ברמה העולמית שזהו עיסוקם ופרנסתם הבלעדיים.