פיזיולוגיה באולטרה מרתון

במחקר שבדק ריצת אולטרה מרתון עלה כי ב-8 השעות הראשונות יש שינוי הסתגלותי למאמץ ולאחר מכן הגוף נכנס למצב יציב

שתנים המשפיעים על המהירות המקסימלית אותה ניתן להחזיק בריצת אולטרה הם מוטיבציוניים, פסיכולוגיים וטקטיים. בהיבט הפיזיולוגי יש תפקיד חשוב לקשר בין שלושה משתנים: מהירות הריצה, אחוזים מהצח”מ (צריכת חמצן מירבית) והעלות האנרגתית של הריצה.

גורמים שיכולים להשפיע על העלות האנרגתית הם: שינויים בפעילות השרירים, גיוס סיבי שרירי שפחות יעילים או שינויים ביומכניים בתבנית ריצה, במיוחד עליה בתדירות צעד. השינויים הביומכניים, במיוחד בקרב רצי אולטרה, מזוהים עם הפחתת נזק שרירי ועייפות שרירית כללית.

משתנים אלו נמדדו בריצת אולטרה של 24 שעות שבוצעה על מסילה במחקר של Philippe.G. ועמיתיו שפורסם ב- America College of Sports Medicine (2013). את המחקר סיימו 12 גברים מאומנים שהשתתפו לפחות באירוע אולטרה אחד מעל 24 שעות או כזה שמעל 100 ק”מ. את המאפיינים של הרצים ניתן לראות בטבלה הבאה:

68513.10

הנבדקים התבקשו לבצע את המרחק הגדול ביותר ב-24 שעות ריצה כשהם בוחרים בעצמם את מהירות הריצה. כל שעתיים בוצעו מדידות פיזיולוגיות ובזמן המדידות הנבדקים הורו לרוץ במהירות 8 קמ”ש. מהירות זו נבחרה בהתבסס על המהירות המייצגת קצב במאמץ מתמשך שכזה. נבדקה צריכת חמצן והעלות האנרגטית של המאמץ (Cr) חושבה מהיחס בין צריכת חמצן (VO2) למהירות.

תוצאות

מרחק ממוצע שהושג היה 15.7± 149.2 ק”מ בזמן ריצה של 41± 18:39 שעות. המהירות ממוצעת היתה 1± 7.9 קמ”ש, הדופק הממוצע היה 68% מהצח”מ. מהירות הריצה נשארה קבועה בקירוב ב-6-8 שעות ראשונות וירדה באופן מובהק מ-10 שעות ועד לסיום.

 

שינויים במדדים הפיזיולוגיים נצפו בעיקר בשמונה השעות ראשונות של המאמץ ולאחריהן ישנה התייצבות:

  1. הדופק עלה באופן מובהק עד 6 שעות ואז ירד עד לסיום.
  2. צריכת החמצן VO2 גם כן עלתה במשך 8 שעות ראשונות (עליה גבוהה יותר בארבע שעות ראשונות) ולאחר מכן נשארה קבועה.
  3. במקביל לעליה בצריכת החמצן התרחשה עליה בעלות אנרגתית (Cr) שנמצאה גבוהה במדידות של 8 ו- 12 שעות בהשוואה להתחלה ולסיום הריצה. העלייה בעלות האנרגטית נחלשה בהשוואה לעליה בצריכת החמצן.
  4. רצים ששמרו קצב ריצה באחוזים גבוהים יותר מהצח”מ הם גם אלו שנצפתה אצלם ירידה גבוהה יותר בעלות האנרגטית עם המשכיות המאמץ.

הסברים לשינויים במדדים הפיזיולוגיים

דופק: עלייה בדופק ב- 6 שעות ראשונות הנה פיצוי על הירידה בנפח הדם הזורם מהלב בכל פעימה (נקרא נפח פעימה- SV) בעקבות  הגברת זרימת דם לרקמת העור  לפיזור חום הגוף בזמן עקת חום.

צריכת חמצן: עלייה משמעותית בצריכת חמצן ב-4 השעות הראשונות שהמשיכה עד ל-8 שעות מבטאת מעבר לחמצון שומנים. בסך הכל נצפתה עליה של 7.6% בצריכת חמצן בהשוואה לתחילת המאמץ והיא גבוהה מזו שנצפית במרתונים (5%). אפשר לייחס הבדל זה לעובדה שמאמץ מרתון נמשך זמן קצר יותר.

לסיכום, יעילות אנרגטית טובה יותר בקרב רצי אולטרה תושג בשמירה על קצב ריצה באחוזים נמוכים מתאימים מהצח”מ. קיים סנכרון בין המשתנים: מהירות ,אחוזים מהצח”מ ועלות אנרגטית. רצי אולטרה צריכים לבצע בדיקות צח”מ על מנת ללמוד מהו קצב הריצה הנכון עבורם.