כל יום הולך ומתגבר היצע המוצרים של חברות המזון שמציעות עשרות מוצרים עם תוספת חלבון כגון יוגורטים, לחמים, גלידות, חטיפים. נותנים לנו את ההרגשה שמוצר בלי -פחות שווה. האם כדאי לבחור במוצרים מתוספים חלבון ? הטרנדים בעולם המזון והתזונה משתנים, לפני כ- 20 שנה זה התחיל ממוצרי דיאט עם 0% שומן, אח"כ בא הטרנד של פחות פחמימות והכניסו ממתיקים מלאכותיים, אח"כ ללא גלוטן ועכשיו
התאוששות נכונה איננה רק “מנוחה”. היא חלק אינטגרלי מהאימון עצמו, ולעיתים היא זו שתקבע כמה תתקדמו ומה יישאר מהשריר שבניתם. לתזונה יש תפקיד מרכזי בתהליך הזה. התאוששות היא לא בונוס – היא חלק בלתי נפרד מהאימון. חשוב להפנים: לפחות מחצית מההתקדמות שלכם תלויה במה שקורה בין אימון לאימון. תכנית אימונים אמיתית = אימונים + תזונה + שינה למה התאוששות כל כך קריטית? האימון הוא
איך שומרים ואף מעלים את חילוף החומרים גם עם העלייה בגיל? לא כל מי שמתאמן נהנה בהכרח מחילוף חומרים “צעיר”.בפועל, ניתן לראות לא מעט מתאמנים שמשקיעים שעות רבות באימונים – אך חילוף החומרים שלהם דווקא מואט. הסיבה לכך נעוצה בכך שאימונים לבדם אינם מספיקים, ואם הם אינם נתמכים באורח חיים ותזונה מתאימים – התוצאה עלולה להיות הפוכה מהמצופה. אז מה בעצם נקרא חילוף חומרים?
לאחר שבדקנו כי התזונה הבסיסית שלנו מותאמת לצרכינו, אפשר להתקדם הלאה על-מנת להביא לאופטימום את הבצוע הספורטיבי שלנו. מקורות האנרגיה העיקריים בגופינו הינם שומנים ופחמימות. השימוש במקורות אלו בזמן מאמץ נקבע ע”פ כמה משתנים ובניהם: משך המאמץ, עצימות המאמץ ובכושרו הגופני של הספורטאי. מאגר הפחמימות בגוף הנמצא בעיקרו בשרירים (סדר גודל של 2000 ק”ק) ובכבד (400 ק”ק) ונקרא גליקוגן. השומנים נמצאים בכמות רבה ברקמת
ערכות פיזיולוגיות ומערכות מטבוליות מהוות גורם מקביל ליכולת גופנית ולבצוע מאמץ. במערכות פיזיולוגיות הכוונה למערכות לב וכלי הדם, הנשימה, ויסות החום והשרירים. המערכות המטבוליות הן אלו המספקות אנרגיה לבצוע המאמץ ועליהן ארחיב כאן. מקורות האנרגיה העומדים לרשותנו הם: שומנים, פחמימות וחלבונים. נבחין בין כמות הימצאותם בגוף לבין זמינותם לצורך ביצוע המאמץ. השומנים נמצאים ברקמות השומן ומאגר זה אינו מהווה גורם מגביל למאמץ מבחינת הכמות.
האם צריכת חלבונים בנוסף לפחמימות משפרת את הבצוע הספורטיבי, מזרזת את ההתאוששות ומפחיתה את הנזק השרירי? יכולת ספורטאים לבצע מאמץ ממושך ודחיית תשישות בזמן המאמץ מיוחסות לצריכת משקאות המכילים פחמימות. צריכה זו מעלה את רמת הגלוקוז (סוכר בדם) בשלבים מאוחרים של פעילות ממושכת כאשר רמת גליקוגן (פחמימות) בשריר יורדת באופן משמעותי. נמצא כי צריכה של 30-60 גרם פחמימות לשעה בזמן מאמץ ממושך משפרת ביצועים
תיאורית הצרכים על- פי הפסיכולוג מסלאו עוסקת במניעים של האדם. לתיאוריה זו השלכות על תחומים רבים ובניהם על נושאים מרכזיים בחיינו- האוכל והספורט! התיאוריה מבוססת על עקרון שצרכים מסוימים מקדימים צרכים אחרים. הירארכית הצרכים מאורגנת על-פי סדר חשיבות. הרמה הבסיסית הינה צרכים פיזיולוגיים והעליונה ביותר הינה מימוש עצמי. לא ניתן לעבור לרמה עליונה של צורך בלי סיפוק צרכים ברמה התחתונה יותר. הצרכים הפיזיולוגיים-